אירית סגולי

מחסום ווטש | עמק שווה

'צילום מסך מתוך הכתבה המצורפת 'מקאמים בגדה

כמה קולות של חברות וחברים לזכרה של אירית סגולי | פייסבוק | דצמבר 2025

נטע עמר שיף:

אירית שומעת? אנחנו בדיוק 24 שעות מהרגע שנודע לי שהלכת אתמול לעולם טוב יותר. מאז אני לא מפסיקה לדבר איתך. מה נעשה עם הדו"ח על קברי הקדושים המוסלמים – המקאמים? הם הורסים את ארץ הקודש שלנו. נכנסו וחיללו ואת לא פה כדי לתעד, כדי להזכיר שהחרבת תרבות היא החרבת עם, החרבת נפש האדם. כשפנית אלי לראשונה שאלתי אותך ואת עצמי – איך מי שעולה לקברי קדושים יהודים כחלק מתרבותו – דווקא מזרחים ובמיוחד יוצאי צפון אפריקה – יכול להרוס, לנכס לעצמו, לעקור קהילות ולבנות התנחלויות על קברי קדושים מוסלמים.

אני בזה לשלטון הביזה בוז עמוק, שורשי, יהודי ומזרחי. אירית אני כל כך מתגעגעת.

7.9.2022

אירית: מקאם אבו אל עוף היום. ניקינו עם הפלסטינים את המקאם והדלקנו נרות. להראות שהמקאם חזר לפעול אחרי הקורונה.

אני: מדהימות, אם תתקלו בבעיות אתערב

26.10.2023

אירית: היי נטע מה שלומך?

הייתי מאד רוצה לשלוח לביידן את הסקירה על המקאמים. רעיון כזה זה נראה לך לענין?

אני: רעיון נהדר אבל מה ההקשר העכשווי?

אירית: יש התקפה קונקרטית. מקאם אבו אל עוף קדוש ונמצא באדמות סינג'יל. מאנשי הכפר סינג'יל מעל עשרת אלפי אנשים נמנע לצאת ממנו ולהגיע לאדמותיהם ולמקאם באמצעות שבעה מחסומים. ממוספרים ומתועדים. במקביל פרצו מתנחלי מעלה לבונה באמצעות בולדוזר כביש על אדמות סנגיל באורך שני קילומטר.

21.3.2025

אירית: היי נטע, מה שלומך?

אני רוצה לשתף להתייעץ איתך בעניין כזה: האדמות החקלאיות של סינג'יל סביב מקאם אבו אל עוף חסומות בפני החקלאים מהשביעי באוקטובר. היינו שם ביום ראשון וחסמה את דרכנו מכונית אזרחית עם שני חיילים ונשק שלוף שטענו שאנחנו מסכנות אותם .

והשאלה במה אנחנו מסכנות אותם? הדובר הראשי מסתבר שהוא מתנחל מעלי.

תודה נטע

ואשמח מאד לשמוע ממך ללא קשר, שבת שלום.

מנוחה טובה אירית, מי יתן ונמשיך את פועלך להחזיר את עטרה של התרבות הפלסטינית והתרבות המזרחית הקרובות כל כך ליושנה.

עמק שווה:

דהרמה מעורבת חברתית:

חברתנו אירית סגולי הלכה לעולמה.

אירית היתה אישה רבת פעלים – אוצרת אמנות ששילבה בעשייה שלה מודעות חברתית ופוליטית עמוקה.

העמידה שלה בסולידריות עם פלסטינים היתה ארוכת שנים ורבת ממדים. בשנים האחרונות, לצד פעילותה המתמשכת במחסום ווטש ועד שענייני בריאות מנעו זאת ממנה היא גם היתה מגיעה איתנו באופן קבוע לדיר איסתיא.

אירית התנהלה בעדינות בעולם, עדינות שלא מנעה ממנה להישיר מבט אל האלימות של המדינה ולהתייצב מולה.

אחד הפרויקטים החשובים האחרונים שלה היה מחקר מקיף שביצעה ביחד עם שותפות ממחסום ווטש על מקאמים פלסטינים, התפקיד שמילאו במורשת של הקהילות הסמוכות אליהם והפעולות הישראליות להשתלט עליהם. קישור לכתבה שכתבה בתגובות.

אירית, החיוך שלך ימשיך ללוות אותנו.

עמק שווה:

עצוב מאוד. אירית סגולי היא אישה מדהימה וחברת אמת של עמק שווה.

כאוצרת היא מעולם לא התפשרה וכך פעלה גם בשדה הקרוב לליבנו. במסגרת הפרויקט שהובילה יחד עם חברתה נורית פופר, "מקאמים כלואים בגדה המערבית", הן מיפו, סקרו וסיפרו את סיפורן של קהילות בגדה המערבית שנותקו מאתרי המורשת שלהן. פרויקט רגיש ונפלא שהביא את הפן האנושי של הקהילות, האתרים וגם של הכותבות. אירית הייתה מסורה לו עד הרגע האחרון.

אבדה גדולה למחסום ווטש

אבדה גדולה לכולנו

חוה גרבוז:

אירית סגולי היתה המורה הראשונה שלי לציור.בכיתה ו בקורס במוזיאון נתנה לי המון ביטחון וחופש ולימדה אותי בהרבה אהבה וצניעות.וכל השנים אהבתי והערצתי אותה, שמחתי על כל פגישה מקרית איתה ברחובות תל אביב… והתגעגעתי לשיעורים שלה.

יהי זכרך ברוך אירית יקרה ותודה על כל מה שהענקת לי.

אביב טטרסקי:

אירית סגולי הלכה לעולמה.

באקטיביזם פוגשים את האנשים הכי טובים. אירית היתה אחת הנהדרות.

נמשיך אותה. נמשיך איתה.

עלי אלאזהרי:

אובדן גדול לכל הלוחמות והלוחמים למען שוויון לכולן ם בין הנהר לים. עליך השלום אירית נשמה יקרה

טל עמית:

אירית היתה לי כמו אמא שניה, אמא של החבר הכי טוב שלי מגיל 9, ותמיד אירחה אותי בנדיבות ובחיוך. היתה לה יד עדינה ויצירתית במיוחד בבישול והיא הכינה אוכל בריא וטעים שלא הכביד- לפעמים מחומרי גלם שלא הכרתי, אוכל שעושה טוב. היו לנו המון שיחות בכל הנושאים שבעולם והיא הקשיבה בסקרנות וגם אמרה את אשר על ליבה בכנות, ותמיד חשבה שאני צריך להיות שחקן. אירית היתה גם אישה חכמה, דעתנית, חריפה ואמיצה מאוד. הרבה פעמים הרגשתי שהיא אמיצה ממני, ובטח שעקשנית ממני. הרגישות שלה לסבלם של אחרים, בעיקר לחסרי הזכויות והקול, היתה יוצאת דופן והביאה אותה לפעולות וליצירתיות ולנחישות שגרמו לי להעריץ אותה. היא גם המציאה את עצמה מחדש מספר פעמים וניסתה דרכים שונות כדי לקדם באמונתה חסרת הפשרות את החיים המשותפים בארץ, את סיום הכיבוש הנפשע, ועשתה ככל יכולתה כדי לקרב את העתיד הזה. אירית היתה גם אוצרת גדולה ומוּכרת, והבית שלה היה ונשאר כמוזיאון מהסוג שגורם לחשוב ולהסתקרן. לא אמנות מובנת מאליה- אלא דברים מיוחדים, לא ברורים. כמו השיחות העמוקות איתה, כמו תבונתה, כך ליבה הגדול ומסירותה לזולת ולפועלה למען ההומניות בארץ הזאת. תודה לך אירית, על אינסוף שיעורים בדרך ארץ וברגישות, על האוכל הטוב ועל הצחוקים, ועל אישיותך הייחודית וההיתולית. תודה על הכל ותודה על אדם המתוק. בשר מבשרי. יהי זכרך ברוך ונצור בלבבות אוהבייך. זכות גדולה להיות אחד מהם

ועכשיו מבטיח להיות שחקן. תודה שהזכרת לי.

גלעד אופיר:

אירית סגולי הלכה השבוע לעולמה, אירית הייתה האוצרת הראשונה איתה עבדתי על תערוכת יחיד, בתערוכה ׳אנתרופולוגים׳ ברמת אליהו. בהמשך הצטרף הפסל איצ׳ה גולומבק, ויחד היא הלכה והתפתחה. עבדנו ברצינות ובתשומת לב כאילו זו התערוכה המרכזית בעיר ובהנאה אמיתית מהדרך. עבורי, כאמן צעיר, זו הייתה נקודת מפנה משמעותית, אצל אירית פגשתי במבטה החד והנקי, יודעת בדיוק מה היא מחפשת, וסקרנות לראות הכל. היא העניקה תחושה של ערך ושל אמון, וכששוחחנו על התערוכה שנים מאוחר יותר, זה לא היה מתוך נוסטלגיה – ידענו שפשוט היינו שם באמת, בכל רגע.

לפני שנים ספורות אירית הזמינה אותי להצטרף לנסיעות בשטחים במסגרת ׳מחסום ווטש׳. מטרת הפרויקט היתה למפות אתרים ארכיאולוגיים ולתעד מקומות ומבנים עתיקים. היו אלה נסיעות עומק ארוכות, לא נטולות חשש אך מרתקות, אירית הייתה מסורה לפרוייקט בנחישות, היה בה רצון לצאת תמיד לשטח, להציל הכל, לפחות בצילום ותיעוד.

מדי פעם היתה אומרת שהיא צריכה להיות בבית חולים, אך בנימת קולה היה משהו כאילו היה זה חלק משגרה, יום יומיים והיא חוזרת, וכך היא עשתה את זה, קל ובלי דרמה, אפשר היה להאמין לה שהכל בסדר, עד שכבר לא ניתן היה.

עצוב לי מאוד על לכתה, היא תחסר לי מאד,

כשאני חושב עליה אני רואה את החיוך שתמיד פגשתי, והוא ימשיך ללוות אותי.

יהי זכרה ברוך

ארכיון השמאל ارشيف اليسار

מאבק לצדק, שוויון ושלום דרך וידאו ומסמכים | אתר בהתהוות ולמידה