אברהם טייבלום נולד באוגוסט 1943 באיוונובו שברוסיה לזוג דינה וחיים ישראל שנימלטו מקאלושין שבפולין, מאימת הכיבוש הנאצי. הגיע לישראל עם הוריו ושתיים מאחיותיו בדצמבר 1948 והתגורר כל תקופת נעוריו ביאזור, כפר ערבי נטוש שתושביו ברחו באפריל 1948 וקרוי מאז אזור. אברהם: "זה מה שאנשים נוהגים לעשות מִקַּדְמַת דְּנָא ועד ימינו אנו, כשיורים – בורחים".
אביו, חיים ישראל היה מסגר ב"מקורות" בעל הכרה מעמדית שהיה חבר ב"פועלי ציון – שמאל" בוורשה שלפני מלחמת העולם השניה. אברהם: "על רקע שני נתונים אלה, לא פלא שבאוקטובר 1956 נטלתי פחית צבע שחור ומברשת ומרחתי על הקירות בכפר – 'יועמדו רוצחי תושבי כפר קאסם לדין!' עוד לפני שזה הותר לפירסום בעיתונות וזו למעשה הייתה תחילתה של פעילותי הפוליטית".
לאחר השרות הצבאי שהסתיים בתחילת 1964 הצטרף ל"ועד הנוער הישראלי לאחווה יהודית ערבית" , שיזם שורת פעילויות נגד הפקעת קרקעות בגליל, נגד הממשל הצבאי ובעד תנאי מחייה ומגורים הוגנים לפועלים ערבים שבאו מצפון הארץ לעבוד באיזור המרכז. באחת מהפעילויות האלה, הגשת עזרה לתושבי דיר אל אסד שכרמי הזיתים שלהם הופקעו, לכאורה לצרכים בטחוניים ולמעשה להקמת העיר כרמיאל, נעצר עם חבריו בעוון "כניסה לשטח צבאי סגור" ("שטח תשע"). אברהם החליט יחד עם כמה מחברי ועד נוספים לסרב לשלם קנס ולהשתחרר (למרות שהשופט הצבאי הציע להלוות לו את הכסף) ובעקבות כך נאסר למשך שבועיים בכלא מעשיהו, לדבריו: "לא נורא".
בחוג בית שהתקיים בביתה של נינה דינור ובמפגשים של "הפעולה השמית" פגש את אריה בובר, שהיה חבר "מצפן, הארגון הסוציאליסטי בישראל", אריה הזמין אותו לבוא לפגישה ב"מצפן" וזאת התגלגלה לחברות פעילה שנמשכה למעלה מעשרים שנה.
ב 2024, בעשור התשיעי לחייו, אברהם עדיין משתתף מפעם לפעם במשמרות מחאה והפגנות ומבחינה מדינית הוא "מאמין שהפתרון הנכון והצודק הוא – שתי מדינות לשני העמים , זו לצד זו".
ארכיון השמאל ارشيف اليسار 