דורה לוין (פולין 1911-ישראל 2010) לבית בירנבך נולדה ב 20.9.1911 בעיירה סוקולוב בפולין למשפחה חרדית, אך כבר מגיל צעיר היא סירבה לקבל את המסגרת הדתית הנוקשה והיא עזבה את הבית, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, והיגרה לפלשתינה ב 1933.
דורה הגיעה לקיבוץ עין-החורש שם היא נתקלה לראשונה במציאות האמיתית בארץ – הסכסוך בין התנועה הציונית וילידי הארץ, הפלסטינים – והיא עזבה את הקיבוץ ואת הציונות.
היא התגוררה בירושלים ובתל אביב, עבדה כפועלת בניין, עוזרת בית וגם עברה קורס קצר בתור אחות.
ב-1936 היא נעצרה של ידי שוטרי המנדט הבריטי על פעילותה כקומוניסטית באיגוד מקצועי יהודי-ערבי (RGO), שהתנגד ל'הסתדרות', האיגוד המקצועי הציוני בו יכלו להיות חברים רק יהודים. דורה ישבה במאסר בכלא לנשים של המנדט בבית-לחם ושם היא גם שמעה לראשונה על המלחמה בספרד.
כשהיא גורשה מהארץ ב 1937 היה ברור לה שהיא ממשיכה את המאבקים הסוציאליסטים והדמוקרטיים שניהלה בארץ ולכן היא צריכה להגן על הדמוקרטיה הספרדית. היא הצליחה לקבל אישור להגיע לפאריס לראות כביכול את התערוכה הבינלאומית שנערכה שם באותה תקופה ומיד יצרה קשר עם הוועד של הבריגדות הבינלאומיות שישב בעיר.
באוגוסט 1937 היא הצליחה להיכנס לספרד על גבי סירת דיג קטנה, עליה היו עוד רופאה מבולגריה, אחיות מפולין ומרומניה, קנדי מבוגר, כומר לשעבר, שהביא איתו עשרות אלפי דולרים תרומות של פועלים קנדים לרפובליקה וכן עיתונאי אנגלי צעיר, סאם לסר, שאיתו היא שמרה על קשר עד השנים האחרונות. לסר שהיה מזכיר כבוד של מתנדבי הבריגדות מאנגליה, נפטר בלונדון 2011.
דורה שרתה בבריגדות בתור אחות, בארגון ובניה של בתי חולים, בהכשרה רפואית לנשים הספרדיות וטיפול ביתומים קורבנות המלחמה. לאחר נפילת הרפובליקה דורה נכלאה במחנות הריכוז שהקימו לפליטים הספרדים, לצבא הרפובליקני ולאנשי הבריגדות בדרום צרפת אך היא הצליחה להיחלץ משם ולהגיע לאנגליה בזכות קרוב משפחה.
באנגליה היא היתה שותפה בהקמת ארגון אנטי-פאשיסטי של הימאים הפולנים שהיו בים בעת כיבוש פולין על ידי הגרמנים. בין הימאים האלה היא גם מצאה את מי שיהיה החבר והשותף שלה לחיים עד יומה האחרון – סטפן לוין (1.3.2024-10.7.1919). ב-1945 כשהסתיים בניצחון הקרב נגד פאשיזם שהתחיל ב-1936, דורה, סטפן ובנם הבכור, סטפן ג'וניור, חזרו לפולין, להקים את המדינה הסוציאליסטית החדשה. דורה עבדה כמנהלת שותפה של חברת ספנות פולנית-סינית עד 1968 אז שטף את פולין גל אנטישמיות נוסף והיא היגרה לישראל עם סטפן ושני בניהם, סטפן ג'וניור ואנדרי והמשפחה התיישבה בקריית חיים.
בישראל היא עבדה עד גיל מאוחר בחברת ספנות בחיפה והיתה חברה פעילה ומספר שנים גם המזכירה של הוועד הישראלי של לוחמי הבריגדות הבינלאומיות. דורה היתה זקופה, צלולה ופעילה עד השבועות האחרונים. היא נפטרה בנובמבר 2010 והלוויתה נערכה בקיבוץ החותרים.
בלוויה הוקרא נאום הפרידה של דולורס איברורי ("לה פאסיונאריה" – מראשי הרפובליקה הספרדית ומנהיגת המפלגה הקומוניסטית) ממתנדבי הבריגדות הבינלאומיות במצעד שנערך באוקטובר 1938 בברצלונה: "… אתם יכולים לצעוד בגאווה. אתם ההיסטוריה, אתם האגדה, אתם דוגמא ומופת לסולידריות ולאוניברסליות של הדמוקרטיה…"
ארכיון השמאל ارشيف اليسار 