הפנתרים השחורים

התנועה הוקמה בינואר 1971 על ידי צעירים משכונת מוסררה שבירושלים במחאה על אפליה של מזרחים מאז קום המדינה. הם ביקשו להביע מחאתם על מה שכינו "התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות", ולהילחם למען שינוי עתידם וסיוע בחינוך לשכבות עניות בחברה. יעדי התנועה היו חיסול משכנות העוני, חינוך חינם מגיל הגן ועד האוניברסיטה ושיפור הייצוג של המזרחים במערכת הפוליטית. עוד התבטאו חבריה נגד העדפת צורכי הביטחון על פני צרכים חברתיים.

שמה של התנועה ניתן בהשראת התנועה האמריקאית, בניסיון למחות על אפליה כנגד המזרחים בארץ בדומה לזו שהתרחשה כלפי השחורים בארצות הברית.

החברים הבולטים בתנועה בתחילת דרכה היו: ראובן אברג'ל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון, רפי מרציאנו, דוד חזקיה, אברהם מלכה, אלי אביכזר, רוני הורביץ, מאיר לוי, כוכבי שמש, דוד לוי ממוסררה, יעקב אברג'ל, אליעזר אברג'ל, קוקו דרעי וג'אקי דיין.

להמשך קריאה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

להמשך קריאה בויקיפדיה

צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו באים יום אחרי יום באוקטובר 1969 לתא של נביל סעד ממצפן ומדברים פוליטיקה
צ'רלי ביטון, קטע מדברי הפתיחה בכנס שלושים שנה לפנתרים השחורים
כוכבי שמש, דברי פתיחה בכנס שלושים שנה לפנתרים השחורים
ויקי שירן בכנס שלושים שנה לפנתרים השחורים
ראובן אברג'ל, דברי פתיחה בכנס שלושים שנה לפנתרים השחורים
שמשון ויגודר בכנס שלושים שנה לפנתרים השחורים
חיים הנגבי על מסורת מאבק. כבוד של דור מהפכני אחד לדור המהפכני הקודם
סמל המלחמה בקיפוח העדתי: נפרדים מצ'רלי ביטון, ממייסדי "הפנתרים השחורים"
"סוס בעט באמא שלי": פעילי הפנתרים השחורים פוגשים את השוטרים הסמויים

לחצו על שער הגיליון לקריאה:

דוגמה מתוך ארכיון השמאל הרדיקלי באינטרנט של ראובן ודפנה קמינר:


כתיבת תגובה